תאים וטבעוני? על "בשר מתורבת", "מיונז צודק" ומה שביניהם
האם הטכנולוגיה תעזור לשחרר את בעלי החיים, ולא רק המוסר האנושי? סדרת כתבות על המחקר והשוק המתפתחים של "חיקויים מושלמים" למוצרים מן החי, והאם ואיך זה קשור אלינו כפעילים למען זכויות בעלי חיים?
יש משהו מפתיע בכך שטכנולוגיה היא אחד התחומים החמים ביותר בשנים האחרונות בתנועה העולמית לזכויות בעלי החיים. כמו הרבה תנועות לשינוי חברתי, במשך שנים גם התנועה שלנו התמקדה בקידום מודעות וחקיקה, אבל בימים אלה כולם אצלנו מדברים דווקא על מדע! לא מדובר במחשבים מתקדמים, מזל"טים לצילום סמוי בבתי מטבחיים או מצלמות נסתרות באיכות גבוהה, אלא בטכנולוגיות מזון: השם הוא Food-Tech, ובמסגרתו קיימות כבר לא מעט יוזמות שקוראות תיגר על הסדר העולמי בשוק מזון, ממש כך.
מה זה בשר מתורבת?
ב-2013 התרחשה אחת מנקודות הציון המשמעותיות הראשונות של התחום, כשהעולם התוודע לקציצת הבורגר הראשונה שנוצרה במעבדה, בניצוחו של פרופסור מארק פוסט. לאחר מספר שנים של מחקר ופיתוח באוניברסיטת מסטריכט אשר בהולנד, פוסט הציג לעולם במסיבת עיתונאים בלונדון את ההוכחה הראשונית לרעיון המהפכני: בשר, אבל ללא התעללות בבעלי חיים. הכיצד? באמצעות טכנולוגיה שמשלבת תרבית ושכפול תאים (ומכאן השם "מתורבת"). פרטי הפרטים שמורים למדענים ולמהנדסים שביננו, אבל סרטון קצר מסביר דיי בפשטות את התהליך.
אך למעשה, מדובר בטכנולוגיה שעוד רבים האתגרים העומדים מולה, ביניהם היכולת לקיים ייצור המוני, השגת מימון ושינוי דעת הקהל. אך בטכנולוגיה כמו טכנולוגיה, לא נרתעים ממכשולים. במקביל למארק פוסט, אנדרס פורגקס, מנכ"ל חברת "Modern Meadow", הציג באותה שנה עור מתורבת ראשון. פיסת עור שיוצרה במעבדה, ולא נלקחה מגופן של פרות או כל בעל חיים אחר. התהליך דומה: לוקחים דגימה אחת של תאי גזע (ביופסיה שאינה מכאיבה), ומספקים להם תנאי מעבדה כדי להתרבות. לאחר מכן, "בונים" את הרקמות שנוצרו - ממש מרכיבים אותם בצורה הרצויה ומהנדסים את הרקמה שנוצרה לכדי המוצר הרצוי, הוא העור. פוסט ופורגקס אינם לבדם. גם חברת "Memphis Meats" בארה"ב ייצרה השנה את המיטבול המתורבת הראשון.
בנוסף לאלו קיימות עוד 5 חברות שעובדות כבר היום על מחקר ופיתוח מתקדם של מוצרים אחרים מהחי: ביצים, חלב, שרימפס ואפילו ג'לטין. לפיתוחים אלה יש "פור" משמעותי על הנסיונות האחרים: הם מתבססים על טכנולוגיה קיימת, אותה טכנולוגיה שאיפשרה עוד בשנות ה-70 ייצור אינסולין על-ידי התערבות גנטית בבקטריות, והחליפה את השיטה האכזרית של מיצוי האינסולין מאיברים של עגלים וחזירים(!). הייתם מאמינים שבתהליך דומה - ניתן לייצר את חלבוני החלב? חלבוני הביצים? או הג'לטין?
ייצור אינסולין על ידי התערבות גנטית בבקטריות. טכנולוגיה משנות ה-80 שיכולה לשרת אותנו?
עוד באקטיויגן:
חלב פרה ללא הפרה (והעגל)
חברת Perfect Day (יום מושלם) מפתחת בימים אלו ממש את חלב הפרה הראשון בעולם, שלא הופק מפרה. מדובר במוצר עם טעם זהה לחלב רגיל אך ללא לקטוז, ללא הורמונים וללא כימיקלים. התהליך הוא תהליך דומה, והם משתמשים בידע נוסף שקיים כבר שנים: התססה. בדיוק כמו בישול בירה - כך גם חברת "יום מושלם" מבשלת חלב-פרה.
חברת Clara Foods אמנם לא פונה לצרכן הממוצע, אבל חלבוני הביצה המלאכותיים שלהם עלולים לגרום למהפכה של ממש; מטרת החברה היא לייצר חלבוני ביצה (Egg whites) אשר יהיו טובים יותר לתעשייה ולמוצרים כמו עוגיות, מאפים, עוגות, ממתקים וכו'. ב"טובים יותר" הם מתכוונים להיבטים כמו בטיחות מזון ומחיר, שיקולים שכידוע לכולנו משחקים לרוב תפקיד חשוב יותר מזכויות בעלי חיים, גם לצרכן הממוצע וגם ובעיקר לתעשיות המזון.
חברת New Wave Foods כבר הוכיחה לעולם שניתן לייצר שרימפס מצופים בפירורי לחם, ומתכוונת לייצר "מאכלי ים" נוספים. גם חברת Geltor עובדת קשה בימים אלה על פיתוח ג'לטין שזהה בתפקודו לג'לטין מהחי - אך מיוצר במבשלה ובטכנולוגיה הידועה הנ"ל.
שרימפס צמחיים של חברת New Wave Foods
וכמובן, הזווית הישראלית: חברת SuperMeat, סטארט-אפ שהוזנק כפרויקט של העמותה לחקלאות מודרנית, מבטיחה לייצר בשר תרנגולות ("עוף") מתורבת - מיזם חשוב במיוחד לאור העובדה שאפרוחים בתעשיית העוף הם בעל החיים המנוצל ביותר בתעשיות. רק לאחרונה, בקיץ 2016, החברה יצאה לקמפיין בינלאומי במטרה לגייס כספים ולעורר מודעות לפרויקט. אם כי היום עוד רחוק ויהיה צורך בפיתוחים רבים נוספים (כמו כבד ו"בשר" טחון) בדרך לחזה העוף המיוחל, אבל קשה להתווכח עם החלוציות והשאפתנות של החוקרים, של היזמים ושל הפעילים שהרימו את הסטארט-אפ הזה על הרגליים.
לפעמים, כל זה נשמע לי כמו מדע בדיוני. באחד מהמאמרים שקראתי, נתקלתי בדבריו של סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד הממנים הגדולים מאחורי ד"ר מארק פוסט: "אם מה שאתה עושה לא נראה לכמה אנשים כמדע בדיוני, זה כנראה לא מספיק מהפכני". ואכן, מהפכנות לא זרה לעוסקים בתחום: הרבה מהאנשים שמקדמים את הטכנולוגיות והמוצרים הללו הם אקטיביסטים לזכויות בעלי חיים ועמותות שהאג'נדה שלהם מדברת על "שיבוש תעשיית המוצרים מן החי" על-ידי פיתוח מוצרים שמחקים אותה באופן מושלם (ראו בהמשך), כמו The Good Food Institute שבין השאר מקדמת את "החיקויים המושלמים" ע"י פנייה לצרכנים ולחברות מזון והשקעה בחברות חדשות בתחום. מלבדם ישנה גם New Harvest הוותיקה שמתמקדת בקידום מחקר ופיתוח מדעי של מזון מתורבת באקדמיה, וגם את העמותה לחקלאות מודרנית, שהתניעה את פרויקט 'סופרמיט', כאן אצלנו בישראל.
לא רק תאים, גם טעים!
במקביל ל"פוד-טק" העוסק בפיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור מזון, חברות רבות מתאמצות ומצליחות לייצר כבר היום מוצרים טבעוניים הזהים לחלוטין בטעם, במרקם ובמחיר למוצרים מהחי. כזו למשל היא חברת Hampton Creek שמטרתה להתחרות ישירות בשוק הגדול של מזון מבוסס-ביצים. מוצרים בעלי טעם זהה, בעלי אותו ערך תזונתי וזולים יותר. אלינו בישראל עדיין לא הגיעו מוצרים כאלה, אבל זהו הרקע להגעתו למדפים בארה"ב של המיונז (הבאמת-מופלא) "Just Mayo", ששמו משחק על המשמעויות השונות בין "רק מיונז" לבין מיונז "צודק".
מיונז טבעוני של Just Mayo
המוצר מונח בדיוק באותו המדף של שאר ממרחי המיונז, הגיע לכל רשתות השיווק הגדולות בארה"ב, ותומחר באופן מכוון במחיר נמוך משמעותית משאר הממרחים מבוססי הביצים. מעבר לכך, במבחני טעימה עיוורים, אנשים לא הצליחו להבדיל בטעם של Just Mayo מול מיונז מבוסס ביצים. והתוצאה? מהפיכה של ממש בשוק המיונז. רשת חנויות הנוחות הגדולה בארה"ב, "7/11", החליפה את המיונז בכל הסנדוויצ'ים שלה לזה של Hampton Creek. שפעת העופות בהחלט עזרה להפוך את Just Mayo למיונז הבטוח יותר, הנקי ממחלות הנגרמות מהימצאות רכיבי ביצים. אפילו חברת הלמנ'ס שבתחילה תבעה את המפטון קריק על כך שקראה למיונז שלה "Mayo" למרות שאינו מבוסס ביצים ואז התחרטה, החליטה לייצר מיונז חסר-ביצים משלה ולהתחרות ב-Just Mayo.
שתי חברות נוספות מנסות לבצע מאמצים דומים - "Impossible Foods" שמייצרת קציצת בורגר צמחית שמדממת ממש כמו הבורגר האמיתי, ו"Beyond Meat" שמייצרת תחליפים מצוינים ותחרותיים בעיקר למוצרי בשר תרנגולות ("עוף"). אפילו יצרנית הבשר הגדולה בארה"ב, חברת Tyson Foods, רכשה מניות בחברת Beyond Meat, ולאחרונה אפילו השיקה קרן השקעות לעידוד חדשנות בתחום הזה. נראה שגם הם הבינו שהעולם משתנה.
אם כך, נראה ששוק "החיקויים הטבעוניים המושלמים" כבר מתחיל להצליח, אבל מה לגבי המוצרים "המתורבתים"? האם כדאי לתנועה לזכויות בעלי חיים להשקיע בהן ולקדם אותם, למרות שהם דורשים עדיין השקעה ניכרת לטווח ארוך במימון, פיתוח והפצה? והם אין בכך פגיעה במסר שלנו, לפיו כבר כיום ניתן להסתדר נהדר ללא מוצרים מהחי?
בשאלות האלה ואחרות אעסוק בחלק השני של המאמר, שיתפרסם כאן בקרוב.
עוד באקטיויגן: